משמעות גדולה ישנה לכל התחלה. כידוע רושם ראשון קובע הרבה, ומקובל בין הבריות ש"הכל הולך אחר ההתחלה".
ראש השנה כשמו כן הוא, התחלה חדשה. משהו רענן, חדש, מפתיע הטומן בחובו התרגשות לקראת דבר לא נודע שאנו מצפים ומקווים כי יביא לנו דברים טובים, התחדשות וברכה.
כל האמור קיים כמובן בראש השנה היהודי – תפילה שתחל שנה וברכותיה, ושתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה.
מאידך, יום ראש השנה הוא לפי המסורת היהודית גם יום דין שבה גוזרים משמים על בני האדם מה יארע עמם בשנה הקרבה. גזרות טובות וחס וחלילה גזרות רעות.
בראש השנה ישנם מנהגים רבים המבטאים את הצפייה הזו שאנו כל כך רוצים שתתקיים בנו. חשיבותו של ראש השנה כל כך גדולה שהיא אינה מתחילה מן ההתחלה, אלא מהסוף.
בכל שאלה ולהזמנת ברכונים לראש השנה חייגו אלינו או שלחו וואטסאפ 055-925-5166 ונשמח לעמוד לשירותכם.
מנהגי חודש אלול
סוף השנה הקודמת מהווה הכנה לקראת השנה החדשה. החודש האחרון בלוח השנה העברי הוא חודש אלול. חודש אלול הוא חודש של חשבון נפש ותשובה.
היהודי והיהודייה, עורכים עם עצמם דין וחשבון, במה כשלנו? במה פספסנו? ומה אנו יכולים לשפר להבא? כל החשבון הזה והתשובה שבאה עמו הינה הכנה להגיע לשנה החדשה יותר זכים, יותר טובים עם מוטיבציה לגדול, להוסיף טוב ולהטיב לאחרים.
אנחנו שואפים להגיע לראש השנה ממקום של התעלות. לכן, נהגו בחודש אלול לקום קודם עלות השחר ולהרבות בסליחות (יש נוהגים מראש חודש אלול ויש נוהגים שבוע קודם ראש השנה). נהגו להרבות בתפילה, תשובה וצדקה. לפייס ולבקש סליחה ממי שפגענו במשך השנה. כמו כן נוהגים לתקוע בשופר בסליחות או לאחר התפילה כדי לעורר ולהזכיר להם שיום הדין קרב ובא.
מנהגי ערב ראשה השנה
ערב ראש השנה, יש שנהגו לעלות לבתי הקברות להתפלל על קברי צדיקים או על קברי בני המשפחה. בית הקברות מכניע את לבו של האדם, שכן מקום זה מזכיר לו שחייו קצובים וזמניים, ומוטב שינצל אותם למעשים טובים ורצויים לפני א-להים ואדם.
עוד נהגו לטבול במקוה כדי להוסיף תוספת טהרה וקדושה לפני ראש השנה ולהכין את גופינו ונפשנו לתפילות ראש השנה.
יש רבים שנהגו ללבוש בגדים לבנים בראש השנה, שהם בגדים נאים ופשוטים. מה עוד שהם גם מזכירים תכריכי מת. מנהג זה לזכרון שלא יתגאה האדם בעצמו ויבוא לפני יום הדין בענווה והכנעה.
מנהגי ליל ראש השנה
בליל ראש השנה עצמו, מתכנסים בבתי הכנסת מתפללים ואומרים פיוטים מיוחדים לליל זה "אחות קטנה תפילותיה עורכה ועונה תהילותיה", ועונים כולם "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה".
כששבים לביתם לאחר הקידוש, נוהגים לאכול מאכלים שונים שיש בהם סימן טוב לשנה הבאה הנקראים סימנים לראש השנה. ראש של איל או דג ואומרים "שנהיה לראש ולא לזנב", תפוח בדבש, "שתתחדש עלינו שנה מתוקה" ועוד. אח"כ אוכלים ושמחים ובטוחים שיגזור עלינו משמים טובה וברכה.
.jpeg)
מנהגי יום ראש השנה
בבוקר משכימים לבית הכנסת ומתפללים את התפילות המיוחדות ליום זה עם הפיוטים. קוראים בתורה ובנביא. אחר כך מגיע השיא של יום זה. תקיעת השופר.
תקיעת השופר היא המצוה החשובה והמרכזית ביותר בראש השנה. השופר קורא לאדם להתעורר ולאזור כח ולהתאמץ להטיב את דרכיו. השופר קורא לאדם להשתפר, לשפר את מעשיו.
יש שנהגו לאחר ששבו לביתם וסעדו ושמחו, לקרוא את ספר תהילים (יש שנהגו לסיימו פעמיים) , שבו יש מזמורי תפילה והודיה לקב"ה.
אחר הצהרים של היום הראשון נהגו לקיים את מנהג ה"תשליך" הולכים למקור מים, מעיין או נהר וכד', מתפללים שם ומבקשים שישליך הקב"ה מאיתנו את כל עוונותינו.
נוהגים לנער את שולי הבגדים ולומר פסוק "מי א-ל כמוך נושא עוון ועובר על פשע...ישוב ירחמינו יכבוש עוונותינו ותשליך במצולות ים כל חטאתם". מעשה זה מסמל את הרצון שלנו להתנער מהחטאים ויש בו בקשה מהקב"ה שיקבל את תשובתינו.
ראש השנה תמיד חל שני ימים ונוהגים ביום השני כמנהגי היום הראשון, למעט מנהג "התשליך" שאינו נוהג אלא ביום הראשון בלבד.
בכל שאלה ולהזמנת מחזורים לראש השנה חייגו אלינו או שלחו וואטסאפ 055-925-5166 ונשמח לעמוד לשירותכם.