ברכת הדלקת נרות חנוכה ו-סדר הדלקת נרות חנוכה

יכין את הנרות (את החנוכייה) ויברך 2 ברכות

ברכה ראשונה 'להדליק נר של חנוכה' יברך:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה

ברכה שניה 'שעשה ניסים' יברך:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה

ובערב הראשון של חג החנוכה, בעת הדלקת נרות חנוכה, מוסיפים את ברכת 'שהחיינו

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה

ומדליק את נרות חנוכה, ואומר

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָנוּ מַדְלִיקִין עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת. שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וְכָל מִצְוַת שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה. הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם. וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם. אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד. כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶךָ.

וכמובן נהגו להוסיף את המזמור מעוז צור. הפיוט הזה הוא הפיוט המתאים ביותר לחג החנוכה. בפיוט מתוארים מצוקות מהאויבים , וכן מתוארת בו בקשת ישועה. הפיוט נכתב באשכנז במאה ה13 על ידי רב בשם מרדכי, שמו רמוז בפיוט.

מעוז צור ישועתי / סימן מרדכי

מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ

תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ

לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ

אָז אֶגְמֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ

רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָה

חַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה

וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה

חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה

דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי

וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי כִּי זָרִים עָבַדְתִּי

וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי

קֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי

כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא

וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה

רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ

רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ

יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים

וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים

וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים

בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים

חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה

נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה

כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה

דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה

יש הנוהגים להוסיף עוד מזמורים שונים לסדר הדלקת נרות חנוכה.

חג החנוכה נקרא גם חג האורים, חג בו מוסיפים בכל יום עוד נר עוד אור.

מלבד ההוספה הפיזית ניתן להבין משמעות עמוק יותר לחג.

הוספת אור במובן העמוק והרוחני יותר. בחנוכה יש לנו את היכולת להוסיף אור , אור קטן, כמאמר שירה של שרה לוי תנאי-

בָּאנוּ חֹשֶךְ לְגָרֵשׁ.

בְּיָדֵינוּ אוֹר וָאֵשׁ.

כָּל אֶחָד הוּא אוֹר קָטָן,

וְכֻלָּנוּ - אוֹר אֵיתָן.

סוּרָה חֹשֶךְ! הָלְאָה שְׁחוֹר!

סוּרָה מִפְּנֵי הָאוֹר!

חנוכה חג יפה כל כך

החג מתחיל בכ"ה כסלו ונמשך שמונה ימים.

לפני יותר מאלפיים שנה שלטו היוונים בארץ ישראל, וביקשו להפוך את בני ישראל למתייוונים. בקשו מהם להמיר את דתם ולזנוח את אמונתם. קבוצה של יהודים הנקראה – מכבים, נלחמו ביוונים בכל כוחם עד שהצליחו לגרשם מן הארץ ולכבוש בחזרה את בית המקדש.

כשביקשו להדליק את המנורה הם מצאו רק כד שמן זית אחד ויחיד שניצל מטומאת היוונים. בדרך נס, הכמות – שהייתה אמורה להספיק ליום אחד בלבד – דלקה במשך שמונה ימים..

לזכר הנסים הללו, תיקנו חז"ל את חג החנוכה. בחג אוכלים סופגניות ומשחקים בסביבונים וכמובן מדליקים חנוכייה. מדליקים את החנוכייה בכל ערב וערב מערבי החג. נר אחד בלילה הראשון, שני נרות בערב השני, וכן הלאה עד הלילה השמיני של חנוכה, שבו אנו מדליקים את כל שמונת נרות החנוכה.

שנזכה להסיר את החושך ולהוסיף אור בחנוכה ובכל ימות השנה. חג שמח!